תקציר

יעלה מקליס:  טוב אנחנו כרגע בישיבה מן המניין, יש לנו ישיבה לא קצרה ויש לנו איזה תקלה טכנית

עם המיקרופון אז אנחנו ננסה להיות ענייניים, יש פה אולם גדול, האקוסטיקה פה לא מהמשובחות, שלום ליאור. אני אתחיל ואומר שהקורונה כנראה עשתה טוב כי אני התגעגעתי אליכם אז אני לא מאמינה שאני אומרת, אבל בהחלט התגעגעתי לכולם ולמסגרת של מועצת העיר ואני שמחה שהבראתי ואני יכולה לקיים את הישיבות האלו. אני אקדים ואומר שניסינו לקבל את ההסכמה של כולם לקיים את הישיבה בזום, אני חושבת שהחלטת המדינה ולא מעניין אותי כרגע מי, לא לאשר למועצת העיר להתכנס בזום היא החלטה הזויה. אם אפשר להפציץ באיראן ובסוריה ואפשר לחלק מיליארדים, לקבל החלטות הרות גורל על כל אחד מאיתנו במסגרת ממשלת ישראל, אז עם כל הכבוד לנו אפשר גם לקיים ישיבות מועצה בזום ולהבטיח באמת שכולנו נשב בביטחון, במיוחד שהעובדה שחליתי גרמה לכל אחד מכם לשבת בבידוד במשך שבועיים וזה באמת באמת לא נעים. ברור שזה לא נעשה בכוונה אבל זה עדיין מיותר ולא נעים, ומבחינתי גם דוגמא גרועה לציבור שלנו שאנחנו כל הזמן מנסים ללמד אותו להימנע מפגישות, להקטין סיכונים, להקטין מפגשים ואת רוב הישיבות שאנחנו עושים אנחנו עושים בזום ו-ועדת תכנון ובניה שדנה בנושאים גם הרי גורל כן יכולה להתכנס בזום. בעיניי התיקון לחוק הזה הוא נדרש ומחויב המציאות, ואני באמת מודה לכל אחד ואחד ובמיוחד במקרה הזה לאופוזיציה, לכל מי שהסכים לקיים את הישיבה בזום וצר לי שלא התאפשר לעשות את זה. אני רוצה באמת לנצל את ההזדמנות שהרבה זמן לא נפגשנו וגם,